אימייל מרקטינג והחוק - קונברטיקס, משרד פרסום דיגיטל בתל אביב | קונברטיקס, משרד פרסום דיגיטל בתל אביב
Taking too long? Close loading screen.
loader image
mm

אימייל מרקטינג והחוק

לפני שנתחיל, חשוב לזכור שאין סט אחד של חוקים שחל על כל העולם, אבל לרוב ההבדלים בין כולם יחסית מצומצמים. ישנם מספר חוקים שונים המנחים את השימוש בשיווק בדוא”ל למטרות מסחריות. זהו חוק ה-CAN-SPAM בארה”ב, חוקי ה-CASL בקנדה ובבריטניה, זהו אוסף חוקים המכונה תקנות הפרטיות והתקשורת האלקטרונית משנת 2003.

כל החוקים הללו מכתיבים מספר תנאים שמשווקי דוא”ל צריכים לעמוד בהם כדי להימנע מקנסות משמעותיים.

 ודאו שיש לכם הרשאה לשלוח דוא”ל לאנשים ברשימה שלך

חוקי השיווק בדוא”ל ברוב המדינות קובעים שאנשים צריכים לתת לך אישור לשלוח להם דוא”ל כדי שתוכל לשלוח להם תוכן שיווקי.

ההגדרה של “הרשאה” משתנה ממדינה למדינה בהתאם לחוקיה, אך בדרך כלל ישנם שני סוגים של הרשאות: הרשאה משתמעת והרשאה מפורשת. 

הרשאה משתמעת מתארת את מערכת היחסים בין בעל עסק לצרכן שעובר את מבחן האדם הסביר. זתנאי זה מתייחס בין היתר ללקוחות קיימים, תורמים, או חברים פעילים באתר, במועדון או בקהילה של העסק.

אם אין לך הרשאה משתמעת לשלוח דוא”ל לאדם, תזדקק לאישור מפורש מהצרכן. הרשאה זאת ניתנת כאשר הצרכן נותן לך הרשאה ספציפית לשלוח לו קמפיינים בדוא”ל, או דרך הזנת כתובת הדוא”ל שלו בטופס הרשמה באתר שלך או הזנת הפרטים שלו בטופס הרשמה לניוזלטר בחנות שלך. 

הסכמה זו חייבת להינתן באמצעות פעולה ברורה ומתקנת. משמעות הדבר היא שלא ניתן לסמן מראש תיבות הסכמה בטפסי אינטרנט. חברות ששולחות תוכן שיווקי חייבות  לדאוג לשמור הסכמים מאומתים של כל משתמש

לפי החוק באירופה  – חובה הרשאה מפורשת!

בקנדה – השראה משתמעת תקפה ל-6 חודשים ואז פגה תוקף!

ליתר ביטחון – תמיד עדיף הרשאה מפורשת – כיוון שהיא לא נתונה לפרשנות.

אילו סוגי מיילים שיווקיים נכנסים תחת החוקים הללו?

בניגוד לחוק הספאם – שמדבר על מיילים שנשלחו ללא הרשאה (משתמעת או מורשית), כל אימייל שיווקי שנועד לקדם מכירות נכנס תחת המטריה של החוקים הללו. בין היתר:

  1. מייל ‘נטישת עגלה’
  2. מייל אפסייל לאחר השלמת רכישה
  3. מייל קידום מבצע 

מה קורה אם אני שולח מייל ללא הרשאה של המשתמש?

כאמור בסעיף הקודם – מיילים שנשלחים ללא אישור המשתמש כפופים לחוק הספאם:

הכלל: החוק אוסר על משלוח דברי פרסומת לנמען, בכל אמצעי תקשורת (מייל, פקס, הודעות SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי) ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען. החוק חל אך ורק על פרסומת מסחרית, אשר מטרתה לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאה כספים בדרך אחרת. לדוגמה, החוק לא חל על תעמולת בחירות.

בעולם קיימות שתי שיטות:

– השיטה האמריקאית, לפיה אפשר לשלוח דואר זבל לנמען, אלא אם  הנמען נרשם ברשימת המסרבים לקבל דואר  “זבל”. 

– השיטה האירופית, לפיה אסור לשלוח דואר זבל לנמען, אלא אם הנמען הביע את הסכמתו המפורשת מראש, וניתנה לו האפשרות לסרב בכל עת לקבלת דואר זבל.

ודאו שיש למשתמש יכולת לבטל את הרישום

יש להוסיף הסבר לנמענים כיצד לבטל את האפשרות לקבל תוכן שיווקי דרך המייל. ההודעה שלך חייבת לכלול הסבר ברור ובולט כיצד הנמען יכול לבטל את שירות קבלת המיילים השיווקיים מסוימים. ניתן להוסיף כפתור לחיץ שיאפשר לנמען לבטל את הסכמתו לקבל מיילים שיווקיים, אך חובה עליך לכלול גם את האפשרות להפסיק לקבל את כל ההודעות המסחריות ממך. 

עליך לכבד את הדרישה של הצרכן לבטל תוך 10 ימי עסקים. אינך יכול לגבות עמלה, לדרוש מהנמען למסור לך מידע אישי מזהה מעבר לכתובת דוא”ל, או לגרום לנמען לנקוט בכל צעד מלבד שליחת דוא”ל תשובה או ביקור בדף בודד באתר אינטרנט כתנאי לכבוד בקשת ביטול. 

מה המייל השיווקי צריך לכלול על מנת לא לעבור על החוק?

  1. יש לציין בגוף ההודעה את שמו של המפרסם ופרטיו 
  2. יש לציין שיש לנמען אפשרות להסיר את עצמו, כולל כפתור או לינק להסרה

מה טופס ההרשמה צריך לכלול?

  1. אם מדובר בפופ אפ – אז ‘איקס’ ליציאה או כפתור “לא תודה” – לא “להכריח” את המשתמש להירשם על מנת להמשיך לגלוש באתר
  2. אם מדובר בטופס שלא קשור לשיווק במייל, לדוגמא השארת מייל בזמן רכישה, או בזמן הרשמה לאתר  – צ’קבוקס הסכמה לקבל מיילים שיווקיים
  3. לינק לתקנון פרטיות
  4. תיבת ההסכמה לא יכול להיות מסומן כברירת מחדל, אחרת המשתמש יזין את פרטיו, מבלי לשים לב שתיבת ההסכמה מסומנת וימשיך הלאה, וכך ללא ידיעתו, יירשם למיילים., וימשיך הלאה – וכך – ללא ידיעתו – הוא נרשם למיילים.

האם כל מייל שעסק שולח עם הרשאה צריך לעמוד בכל החוקים הללו?

לא. צריך להבדיל בין שני סוגי מיילים: מיילים קידומיים ומיילים עסקיים. מיילים עסקיים נשלחים לנמען בודד בעקבות עסקה מסחרית או פעולה ספציפית שבוצעה על ידי אותו אדם, כגון קבלה על רכישה, עדכון בקשה לשינוי סיסמא, או עדכון בנושא רכישה שהתבצעה.  מיילים קידומיים לעמות זאת, הם מיילים שנועדו לקדם מכירות ולפרסם את המותג.

החוקים הנוגעים למיילים עסקיים לרוב יהיו הרבה יותר מקלים. לדוגמא – אין חובה להוסיף כפתור\לינק שיסיר את המשתמש מרשימת המיילים/

ההבדל בין מייל קידומי למייל עסקי מאוד דק, לדוגמא:

שמעון קונה ממותג בשם טרייהארד, ולא מסמן את התיבה “אני מעוניין לקבל תוכן שיווקי במייל”. שמעון לאחר מכן מקבל מייל קבלה של הרכישה – עד לכאן, הכל תקין. אבל מתחת לפרטי ההזמנה בקבלה, קיים באנר צנוע שמשווק ליין החדש של בגדי ים – האם טרייהרד עברו על החוק? 

ובכן, תלוי בעיצוב של המייל – אם המייל הוא עסקי באופן מובהק והבאנר הוא אלמנט קטן בתוכו – אז טרייהרד חפים מפשע. אך אם הבאנר מעוצב באופן בו הוא נהפך למייל קידומי-שיווקי דה פקטו – אז טרייהרד עברו על חוק הספאם

מסקנה: עדיף להימנע מתוכן קידומי במיילים עסקיים ככל האפשר. אם בכל זאת חשוב לכם להוסיף תוכן קידומי – לשים לב מאוד לעיצוב – האם המייל נשאר עסקי, ואינו שיווקי באופן מובהק? (מבחן האדם הטיפש).

מה הדרך הכי בטוחה לקבל הרשאה מפורשת?

יש שתי דרכים לקבל הרשאה מפורשת. 

  1. Single opt in
  2. Double opt in 

Single Opt In

הצורה הדיפולטיבית והכי מוכרת. במקרה הזה הלקוח נכנס לאתר, ודרך פופ אפ/באנר, הוא ממלא את השדה של המייל, או מסמן את תיבת ההסכמה כאשר הוא משאיר מייל בנסיבות שאינן קשורות לאימייל מרקטינג. 

Double Opt In

דרך זו דומה לדרך הראשונה -רק עם שלב אחד נוסף. לאחר ההרשמה, נשלח דוא”ל למשתמש הכולל קישור ללחיצה ואישור המנוי. רק לאחר השלמת לחיצת אישור המשתמש יתווסף רשמית לרשימת השיווק במייל. 

Double Opt in diagram

Double opt in email example

מה היתרונות והחסרונות של כל דרך?

Single Opt In Double Opt In
אחוז המרה/כמות נרשמים ✅גבוה  🆇 נמוך
אחוז מעורבות עם המייל 🆇 נמוך ✅גבוה
אחוז הסרה מרשימת המיילים 🆇 גבוה ✅נמוך
הסיכוי ל”לידים איכותיים” 🆇 נמוך ✅גבוה
הסיכוי שהמשתמש ידווח עליך כ”ספאם” 🆇 גבוה ✅נמוך
קושי בהקמת קמפיין מיילים ✅נמוך 🆇 גבוה

אז מתי כדאי להשתמש באיזה אחד?

Single Opt In Double Opt In
זמן מוגבל  קמפיינים לטווח ארוך
דגש על כמות הלידים דגש על איכות הלידים
בתוך מדינה אחת בינלאומי (ללכת על בטוח עם כל החוקים השונים שיש בכל מדינה)

 

מחפשים מומחים לאימייל מרקטינג שיודעים בדיוק מה הם עושים? צרו קשר עכשיו עם קונברטיקס!

מקורות:

  1. https://www.ftc.gov/tips-advice/business-center/guidance/can-spam-act-compliance-guide-business
  2. https://www.privacypolicies.com/blog/email-marketing-legal-requirements/
  3. https://www.consumers.org.il/category/email-spam-law
  4. https://www.campaignmonitor.com/resources/guides/understanding-emails-laws-regulations/
  5. https://www.emailout.com/the-ultimate-guide-to-email-marketing-laws/
  6. https://www.sendinblue.com/blog/double-opt-in
  7. https://emfluence.com/blog/transactional-email-best-practices#gref

 

mm
נכתב ע”י:

מנהל פרוייקטים בחברת קונברטיקס. בעל תואר ראשון בתקשורת
ונסיון בתחום-SEO ו-UX. בזמנו החופשי נהנה לשמוע מוזיקה, לראות סדרות
וחובב קולנוע.

Facebook Pagelike Widget
SignUp
להיות צעד אחד לפני כולם! קבלו כתבות, כלים ומבצעים מעולם הדיגיטל ישירות למייל שלכם

תגובות 0
+ הוסף תגובה

0